כל מה שאני מלמד הגיע אלי דרך התנסות אישית, בחוויה ישירה.

אבל דבר ממה שאני מלמד אינו המצאה שלי. 

איינגאר יוגה: אייל שפרוני. אייל , שהוא תלמיד ישיר של מר איינגאר, מפרה את הוראת היוגה שלו גם בתכנים בודהיסטיים. ההוראה שלו נובעת בראש וראשונה מהתובנות שהוא מפתח בתרגול האישי ומועשרת מכושרו ללמוד, להמציא תרגילי הכנה ולשלב תכנים ממקורות שונים. אייל פיתח התמחות מיוחדת בשימוש בעזרי אימון, ושמחתי להיות שותפו לעיצוב ולעריכה של מספר ספרים בתחום זה.

יוגה אינטרגטיבית: ציפי נגב ואורית סן-גופטה. בהשראתן, השילוב של אסאנות, פראניימה ומדיטציה, יחד עם קריאה חוזרת של תכנים מהיוגה סוטרות הפך להיות חלק חשוב מהתרגול היומי שלי. עקרונות התרגול שפיתחה אורית עזרו לי לבסס את דרך ההוראה שלי. הגדרת היוגה כ"תרגול גופני בשדה רוחני" והשילוב של "רובד הרגשות" במודל חמשת הרבדים הקלאסי של היוגה הם שני אלמנטים חשובים בתפיסת העולם של ציפי נגב, שהעשירו את העולם שלי. הקורס של ציפי "יוגה כתרפיה" פתח לי עולם שלם של כלים לתקשורת מרפאת.

כריסטיאן פיזאנו. עם השנים, תפיסת העולם של פיזאנו ועקרונות התרגול שהוא מציע מדברים אלי יותר ויותר. הנה כמה עקרונות שלמדתי ממנו: "מטרת היוגה היא לעזור בטיפוח הנינוחות שלי עם עצמי ועם התהליך שאני עושה בחיים", "הגוף הוא שדה של תחושות, מודעות ותקשורת, הנמצא באינטראקציה מתמדת עם הסביבה", "תרגול היוגה מן הראוי שיבוצע ללא הירארכיה, ללא שיפוט וללא השוואה", "האסאנה היא אמצעי ליצירת מגע עם תחושות הגוף", "לתרגל למען התחושה הפנימית, לא למען הצורה החיצונית", "לארגן את הגוף בנשיפה", "המטרה העליונה: להכיר את עצמי כתודעה". 

מיינדפולנס ומדיטציה: במהותה, הפרקטיקה של היוגה מכוונת ליצירת טרנספורמציה תודעתית. מטרת התרגול הגופני אינה רק לטפח את החוסן הבריאותי אלא גם לפתח רגישות לתחושות הגוף. תרגילי הנשימה מעדנים את הרגישות לתחושות אלו במצבים שונים ויוצרים גשר אל התודעה. בסדנאות לתלמידים מתקדמים אני שם דגש על המימדים השונים של המרחב "גוף-נפש-תודעה" והאינטראקציה ביניהם. סדנאות אלו כוללות התבוננות ביחסי הגומלין החומריים/אנרגטיים בין האדם לסביבתו בעזרת דמיון מודרך. במצב מדיטטיבי, אנו יכולים לחוות את גופנו כהתרחשות שאינה מופעלת על ידי המחשבות אלא מכח הטבע עצמו. במצב תודעה כזה אדם יכול לתפוס את היות האורגניזם שלו חלק בלתי נפרד מהתגלגלות החומר והאנרגיה בטבע מבלי שזה יסתור את הזהות הזמנית שלו כמחזור חיים חד-פעמי. ההכרה הזו היא מקור חשוב לשקט קיומי.

הערה: אם ניסיתם אי-פעם לשבת למדיטציה וסיימתם עם חוויה של תיסכול – אתם בחברה טובה. כמו לרבים אחרים, גם לי לקח זמן לגלות את ההרגשה הפשוטה של "הגעתי הביתה, אל השקט". עם השנים טיפחתי דרך שעוזרת להגיע להשקטת תנודות המחשבה על ידי ריכוז בנשימה טבעית ותשומת לב ליחסי הגומלין המתקיימים בין הגוף והעולם שניה אחרי שניה. מצאתי שזה "עובד טוב" עבור הרבה אנשים. שווה מאד לנסות את זה, כי האפקט של מדיטציה על חייכם יכול להיות מאד משמעותי.

חכמת הטבע: יאיר כהן. בעבודתי עם יאיר נחשפתי לתפיסת עולם המכוונת להבראת מצבים בדרך של היתנסות ועשייה. בטבע, כל מה שקיים הוא חלק מתהליך בלתי פוסק של התמחזרות חומר ואנרגיה. אנחנו תמיד באינטראקציה כלשהיא עם הסביבה, הן ברמה הפיסיולוגית והן ברמה התקשורתית. סטרס הוא הגורם העיקרי לאי-נחת ולמחלות. מה החלק שלי ביצירת המצבים הגורמים לי אי נחת? אפשר ללמוד מהטבע איך לייצר מצבים של התנהלות הרמונית. לקחת אחריות על המצבים שאנו יוצרים (או מאפשרים) ולדאוג שפעולותינו יגבירו הרמוניה. הפרקטיקה היא לזהות מה גורם לי אי נחת (דיס-הרמוניה) ולהיות פרואקטיבי ביצירת התנאים שיפחיתו אותה. זה נכון גם ביחסים ביני לבין עצמי וגם ביחסים ביני לבין אחרים. רוב האנשים יכולים לחוות שקט, שוויון נפש, ותחושת אחדות עם העולם בזמן הרפייה. קשה יותר לפעול במודעות הזו כאשר אנו במצבי חיים מאתגרים, אם בגלל מחלה ואם בגלל תנאים אחרים. ככל שנתנהל באופן יותר הרמוני במערכות שאיתן אנו נמצאים ביחסי גומלין, נגביר את הסיכוי להבראה.